ניהול תיקי מזונות בהוצאה לפועל

רשות האכיפה והגבייה או בשמה הנפוץ הוצאה לפועל הינה "הזרוע המבצעת" של בתי המשפט בישראל ומשמשת מעין "קבלן ביצוע". ופועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1967 (להלן "חוק ההוצל"פ"). 

באמצעות לשכות ההוצאה לפועל, זוכים יכולים לפעול בהליכים מבצעיים נגד חייבים ולצורך מימוש פסקי דין, מזונות, שטרות, המחאות, משכונים, משכנתאות וצ'קים שלא כובדו וכן, הליכי ביצוע נוספים. 

חוק ההוצאה לפועל מעניק לחייבים הגנות מסויימות במהלך ניהול ההליך, דבר זה קיבל משנה חשיבות בעת זו, בתקופת המשבר הקורונה כאשר לאחרונה נקבעו מספר הוראות שעה לפיהן, הוארך פרק הזמן בו יכול חייב להגיש התנגדות לבקשה לביצוע שטר או תביעה על סכום קצוב (בהתאם לגובה הסכום הנתבע) וכן, נקבע כי לא יהיה ניתן לבצע מימוש רכבים או נכסים מכוח עיקול בתיק ההוצל"פ (הוראה שתוקפה פג ב 24.12.2020).

בחוק ההוצאה לפועל נקבעו המקרים בהם ניתן להפעיל את שירותי "קבלן הביצוע".
דהיינו, מתי ובאילו מקרים יהיה ניתן לפתוח תיק/הליך בהוצאה לפועל כנגד חייבים ו/או מה תהייה ההגנה לה יזכה החייב בהליכים מסויימים.

להלן תובא רשימת (לא סגורה) של המקרים בהם ניתן לפעול כנגד חייבים פוטנציאליים מכוח חוק ההוצאה לפועל:

• מימוש שטר חוב
• שטר ערבות.
• שטר משכנתא.
• צ'קים שלא כובדו.
• תובענה לסכום קצוב (עד 75,000 ש"ח) בה ניתן לתבוע סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות. מדובר בהליך שעד כה היה מקביל להליך תביעה בסדר דין מקוצר אשר בימים אלו בוטל בעת כניסת התיקון לתיקנות סדר הדין האזרחי. 
• פסק דין לטובת הזוכה.
• פסק דין מזונות. 

חשוב לציין, כי בעת ביצוע הליכי גבייה בכל אחד מההליכים המפורטים לעיל, עומדות בפני הזוכה האפשרות לנקוט בפעולות המפורטות ומנויות בחוק ההוצל"פ בכפוף לקבוע בתקנות ההוצל"פ וצורך אפקטיביות פעולות גביית החוב.

חשוב להבהיר, כי מדובר בפעולות שבחלקן קשות מאוד ובעלות השלכות רבות ומשמעותיות בקשר להמשך התנהלות חיי החייב, כאשר, לחלקן היכולת לפגוע ולהגביל את החייב בהתנהלותו היום יומית ובתחומי החיים השונים ובכלל זה, הגבלה מלנהל חשבון בנק ומלהחזיק בכרטיסי אשראי, מלהחזיק רשיון ואף למנוע את יכולתו לצאת את הארץ. לכן, ובכדי לפעול בהליכים אלו ולצורך ביצוע מהלכי גבייה אפקטיבים, מומלץ לפעול בהליכים אלו במשורה, תוך ביצוע פעולות מקדימות. ולכן, בכדי שההתנהלות בתיק ההוצל"פ תהיה אפקטיבית כדי שהיא תתבצע באמצעות עו"ד הבקיא בתחום ההוצאה לפועל.

כאמור, להלן רשימת הליכים (רשימה חלקית) אשר בהם מאפשר החוק ותקנות ההול"פ לפעול כנגד חייבים. מטרתם העיקרית היא הכבדה על החייב ובכדי לגרום לו לפרוע את חובותיו :

• עיקול משכורת (ניתן לעקל משכורת של חייב עד לסכום מסויים)
• עיקול חשבון בנק (ניתן לעקל חן בנק של חייב (לא ניתן לעקל את מסגרת החשבון)
• עיכוב יציאה מהארץ (ניתן להגביל את החייב מלהחזיק דרכון ו/או מלחדש אותו)
• הגבלה על החזקת רישיון נהיגה (ניתן להגביל את החייב מלהחזיק רשיון נהיגה בעבר חייב שהוטלה עליו הגבלה זו היה נדרש להוציא רשיון מחדש כיום המצב שונה).
• רישום הערות בדבר עיקולים נכסי מקרקעין בטאבו, ברשות מנהל מקרקעי ישראל ואצל רשויות הרישוי.
• איסור לייסד תאגיד.
• מאסר בפועל (הגבלה זו הינה הגבלה הקיימת רק בתיקי מזונות).

כאמור, וכפי המצויין לעיל, חוק ההוצל"פ מאפשר גם לחייבים לנקוט בהליכים ובקשות אשר בכוחן לסייע בידו להתגונן בעת ביצוע הליכי הגבייה ועד לבירור מלא של ההליך. 
להלן רשימת ההליכים ובקשות בהן יכול חייב לפעול בעת ניהול הגנתו:

• הגשת התנגדויות לביצוע שטר, צ'ק או תביעה על סכום קצוב, (הליך המאפשר לחייב להגיש את עמדתו בטרם יפתח תיק הוצאה לפועל לצורך גביית החוב). 
• בקשה לאיחוד תיקים, (הליך המאפשר לחייב אשר צבר מספר תיקים בעלי סכום גבוה יחסית, ולחטענתו אין לו את היכולת לעמוד תשלום חובותיו בכלל התיקים, בהנחה והוא עמד בתנאים מסויימים ניתן להגיש בקשה לאיחוד תיקים). 
• בקשה לביצוע צו חיוב בתשלומים - בכפוף לגובה החוב ותקופת תשלום החוב. 
• בעת פתיחת תיק הוצאה לפעול בנושא חיוב פסק דין כספי, ניתן להגיש טענת פרעתי (טענה שניתן להעלות כאשר התשלום לגביו מבקשים לטעון בוצע לאחר קבלת פסק הדין ולא טרם).
• בכל עת בו בוצע תשלום מסויים ע"ח החוב שאותו ניתן להוכיח, ניתן לטעון טענת קיזוז. 

כאמור, לצורך מקסום יעילות הליכים אלו, חשוב לפעול בהם באמצעות עורך דין הבקיא בתחום הוצאה לפועל וחדל"פ. 

המשרד פעיל בתחום ההוצאה לפועל וגביית חובות בתחום דיני המשפחה, בכלל זה, הפרות של פסק הדין (הסכם גירושין- מזונות), כגון: אי תשלום מזונות, אי ביצוע תשלום אחד מרכיבי פסק הדין: מדד, הוצאות משותפות (מחציות), הוצאות חריגות ו/או אי ביצוע של הוראה מהוראות פסק הדין (הסכם הגירושין- מזונות).